הורות לילד עם צרכים מיוחדים
2020-12-13.png

הורות לילד עם צרכים מיוחדים

תחילת ההורות לילד עם צרכים מיוחדים מאופיינת בדרך כלל בחרדה, בלבול ומיקוד רגשי. ברוב המקרים ההורים עוברים משבר כאשר אומרים להם שלילדם יש צרכים מיוחדים. בעמוד זה תוכלו לקרוא על ההתמודדות הייחודית לכל משפחה, על השלבים הרגשיים המשותפים למשפחות שונות, התמודדות עם לחץ ופיתוח מנגנוני חוסן.

תחילת ההורות לילד עם צרכים מיוחדים מאופיינת בדרך כלל בחרדה, בלבול ומיקוד רגשי. ברוב המקרים ההורים עוברים משבר כאשר אומרים להם שלילדם יש צרכים מיוחדים. הם מוצפים רגשית, חווים רגשות שונים כמו אכזבה, כאב, תסכול, בושה, אשמה, חרדה וכעס ומנסים לעכל את הבשורה.

לאחר קבלת הידע על אבחנת הילד או הילדה ובהמשך חייו, משפחות של ילד עם צרכים מיוחדים מפתחות את דרכי ההתמודדות האישיות שלהם עם הילד, מול המשפחה הגרעינית - הורה, אחים, עם משפחה מורחבת, מול מערכות חיצוניות בקהילה כגון גן ובית ספר מטפלים שונים.

אחד הגורמים החשובים והמשמעותיים ביותר בסביבת הילד הוא הוריו. התמודדות של הורים עם ילד עם צרכים מיוחדים היא התמודדות מורכבת, המתמקדת בילד עצמו, בקשר הזוגי, באחים הבריאים ובאינטראקציות ביניהם .

התמודדות ייחודית לכל משפחה

ההתמודדות הייחודית לכל משפחה היא תוצאה של חוסן או חולשה במשפחה עצמה, תמיכה של אנשים רלוונטיים אחרים במשפחה, מידת הנכות של הילד וסוג הנכות וגורמים אחרים. בסקירת ספרות של תגובות ההורים לילד מסוים (בלאכר 1984), הגיעו למסקנה שלמרות שקיים דפוס כללי של הסתגלות הורית, ישנם הבדלים פרטניים בין משפחות (פיין 1991). הסקירה מצאה ערך רב למשתנים המתווכים, למשל משפחה חד הורית לעומת משפחה דו-הורית, שכן נוכחותם של שני הורים שיכולים לתמוך זה בזה רגשית ומעשית משפיעה מאוד. בנוסף, נוכחותם של ילדים נוספים במשפחה ויציבות הקשר הזוגי הם גורמים המשפיעים על ההורה ועל תגובתו לילד המיוחד. משתנים מתווכים אחרים הם אמונה דתית, חומרת הפגיעה, הרמה החברתית-כלכלית ורשת התמיכה המשפחתית.

למרות ההבדלים הגדולים בין המשפחות, יש הרבה מהמשותף בתגובות שלהם, ואפשר ללמוד הרבה מהניסיון של משפחות שונות כיצד להתמודד. גישות שונות מתארות שלבים רגשיים דומים שעוברים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בהתמודדות. שלבים אלה מתרחשים לאורך חיי המשפחה בקצב ובעוצמות שונות, ויש לציין שלא כל ההורים חווים את כל השלבים הללו, ואינם בהכרח חווים אותם לפי הסדר המופיע להלן.

הלם ואבל - שלב זה מאופיין בחוסר ארגון ובלבול, ולעיתים אף בתגובות פיזיות, כמו יובש בפה. לאחר ההלם הגיע אבל על המצב. אורך תקופת האבל משתנה מאדם לאדם.

סירוב לקבל את האבחנה - בשלב זה ההורים מנסים להימנע מהמצב ולא להכיר במציאות החדשה. יש הורים שמסרבים לקבל את האבחנה ופונים למומחים שונים.

כעס, תסכול, אשמה, חרדה ודיכאון - הורים חשים כועסים על המצב ושואלים שאלות שונות על המצב. הם חשים תסכול ואשמה על היכולת למנוע את המצב. עם הזמן מתעוררות חרדות שונות בתחום המשפחתי והחברתי.

חקירה וקבלה - תהליך ההשלמה עם המצב החדש שונה ממשפחה למשפחה, והוא דורש קבלת הילד. בשלב זה ההורים מחפשים דרכים לקדם את הילד ולהיעזר באנשי מקצוע.

להתמודד עם לחץ

מקובל להניח כי הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מתמודדים עם לחצים מעבר לאלה הניצבים בפני הורים לילדים ללא צרכים מיוחדים, שכן מעבר לטיפול בילדים הם אינם פטורים מהעומס והלחצים השגרתיים של אחזקת בית ומשפחה. לחצים אלו מציבים את ההורים בסיכון גבוה לשחיקה גופנית ונפשית, דיכאון, חרדה, כאב פיזי ועוד. הלחצים שחווים ההורים עשויים להשפיע לא רק על בריאותם הגופנית והנפשית, אלא גם על איכות היחסים בינם לבין ילדיהם ועל יכולתם לענות בצורה נאותה על צורכי ילדיהם.